את הסטודיו הקמתי ואני מנהלת,
כי זו התרופה שלי. 

​

בעשור האחרון אני הולכת בדרך הריפוי העצמי,
הכלי העיקרי המשרת אותי במסעי
הוא העיסוק ביצירה ואמנות.

 

בעודי מתמחה במקצועות התיאטרון, הסיפורים והבמה -

החלמתי החלמה מלאה ושלמה מ:
פיברומיאלגיה , פוסט טראומה, פחד במה ונטייה לדכאון.

 

​אני מספרת לכן את זה כאן, ככה,
כי אני יודעת שבחברה שלנו,
רוב האנשים חווים עצמן כחולים - פיזית/ נפשית.

​

אני אוחזת בידיעה שנועדנו להיות בריאים - במאה אחוז.
שהגענו לכאן, לאדמה, כדי לפרוח ולשגשג. 

אני מאמינה שהאפשרות לביטוי דרך כלי האמנות
היא דרך ריפוי פרקטית ונגישה

המוציאה אותנו לדרך עצמאית, מחזירה לידינו בחירה והנהגה במסע הריפוי האישי - חברתי בו אנו נמצאים. ​

 

התקופה שאנו חיים בה שולחת אותנו
לחפש דרכים יעילות וברות קיימא
לייצר תקווה, ביטחון, שלום, ריפוי. 

 

הלוואי שהסטודיו הנודד יצליח להיות
מפעל ובית לכל אלו

 

זו הדרך שבחרתי, 
אליי הצטרפו כל כך הרבה אנשים,
בלעדיכן לא היינו זזות מילימטר. 

 

היי את.ה
את.ה מרגיש.ה חלק מהסיפור שלנו,
היית רוצה לקחת חלק?​